לא חושבת שצריך להכביר במילים על "האסופית", וכבר הכברתי מילים על האופן בו הגיעה אליי באחד הפוסטים הראשונים בקבוצת המסע אל האי אולי – מסעות בספרות ילדים ונוער, בה גם פרסמתי את הפוסט הזה במקור. אבל היי, כמה כיף לקבל מאן ד"ש דרך "אמילי ממולד הירח" של ל"מ מונטגומרי שזה עתה תורגם על ידי מאירה פירון ויצא בטל מאי ספרי ילדים ונוער Tal-May Publishers.
אז הנה, יש לנו עוד הזדמנות לגלות את מכמני הדמיון המופלג של יתומה קנדית, עם נוף מהמם ולוחות צפחה.
אמילי חיה עם אביה המקסים דאגלס סטאר, אלן גרין סוכנת הבית המעצבנת, שני חתוליה, ועוד די הרבה יצירי דמיון. עד מהרה אבא שלה מת משחפת שהרגה גם את אמה כמה שנים לפני כן. משפחת מאריי, המשפחה של אמה, ניתקה איתה קשר כשבחרה להתחתן עם עיתונאי פשוט ממשפחת סטאר, אבל יש להם את הגאווה שלהם (מלא מלא ממנה) והם ייקחו את אמילי תחת חסותם. הפור נופל על דודה אליזבת שחיה עם דודה לורה ודוד ג'יימי במולד הירח.
דודה אליזבת קשוחה ואמילי לא רגילה לחיים כאלה. היא נחשבת לילדה מוזרה שצריך לשלוח אותה ללמוד בבית ספר ולהתנהג יפה. וכל הזמן הזה היא לא מפסיקה לכתוב. היא משוררת והיא יודעת את זה. והיא גם כותבת מכתבים לאבא שלה, מין יומן עם נמען אהוב שאיננו עוד.
על כל פנים, מולד הירח יפהפה וחוץ ממורה מזעזעת ודודה קשוחה יש גם דודה ודוד שהם נקודות אור, חברה טובה בשם אילזה ברנלי (שהיא דמות מעולה והריבים ביניהן היסטריים) ועוד חברים.
יש סוד גדול בחייה של אילזה שייתגלה לקראת הסוף ויקבל טוויסט מפתיע, אבל הטוויסט צדקני ומגלם את הנקודה החלשה בספר, באופן שמזכיר את הקטעים בספרי האסופית המאוחרים שבהם אן בעיקר עושה כביסה למיטב זכרוני.
התרגום של מאירה פירון נהדר, הדמויות שמונטגומרי כותבת מצליחות לגעת גם כשאת כבר לא בת 9 והן לא מאבונלי, ואם נעלים עין מהפינה הפחות מוצלחת בספר – היה תענוג לגלות את אמילי, לראות את המקום שהכתיבה תופסת בחיים שלה ובכלל, להכיר עוד גיבורה מוזרה, דיירת בעולם הדמיון.
ציפי גוריון - אשת ספר 