ביקורת: לב המעגל

גילוי נאות: כנרת זמורה דביר שלחו לי פעמיים עותק של "לב המעגל" והוא לא הגיע (אני מקווה שאיזשהו דוור נהנה עכשיו), אז קרן לנדסמן באה במו עצמה להביא לי עותק. כן כן.
אז אתן מבינות כמה לא נעים היה אם לא הייתי אוהבת את הספר.
מזל שזה לא מה שקרה.
למעשה, איך לומר זאת, ובכן, אני אוהבת את הספר הזה אהבת נפש. אני רוצה להתחתן איתו. אני רוצה לקרוא עוד ספרים שמתרחשים בעולם של לב המעגל ולקרוא עוד על הדמויות ולשבת לקפה עם גבע ותמר ולהרגיש שוב את קשת הרגשות שהספר הזה העביר אותי דרכה.
עכשיו ברשותכן אני אכחכח בגרוני ואפדר את אפי ואתנער קצת ואהיה מסודרת:
"לב המעגל" שייך לז'אנר חביב עלי במיוחד בפנטזיה, ספרות ספקולטיבית, שבו העולם הוא העולם שאנחנו מכירות עם טייק קטן שמשנה הכול. נגיד, כמו בספריו המעולים של יואב בלום. במקרה של "לב המעגל", יש אנשימות עם כוחות מיוחדים שמהלכים בינינו. כמו במיטב הספרים בז'אנר, אנחנו נזרקות הישר פנימה בלי הסברים מיוחדים, ולאט לאט מבינות מה קורה (דוגמא קיצונית במיוחד: "שדרך" של שמעון אדף).
גבע, המספר הנשמה הטהורה כפרעליו, הוא אמפת, או כמו שקוראים להם כולם, רגשי. זה אומר שהוא מסוגל להרגיש את כל מה שמרגישים האנשימות סביבו, ויכול גם להשפיע על הרגשות שלהם. השותפה שלו והחברה הכי טובה, תמר, היא דמוסית, רואת עתיד. היא מסוגלת לראות את כל ההתפצלויות השונות של העתיד בכל רגע נתון.
זה לא שהחיים שלהם מתנהלים על מי מנוחות. יש ריבוע לבן באוטובוס שרק בו מותר להם לעמוד, הזולת מתייחס אליהם בתיעוב/חרדה/זלזול, תלוי מי, וכל זה בלי הזוועה הכרוכה בכוח המיוחד שניתן לכל אחד מהם, כי להרגיש את כל הרגשות סביבך זה, אממממממ, לא קל. אבל בנוסף לכל הצרות, עכשיו מסתובבת כת בני שמעון ורוצחת אותם, והם לא יכולים לשבת בחיבוק ידיים.
בתוך כל הקלחת הזו יש גם פשוט חבורה של תלביבים גיקים חמודים עם קשיי פרנסה וסקס ואהבה ומה לא, כך שעלילת המתח מגובה היטב.
בקיצור, פשוט דמיינו אותי מסתובבת מזוגגת עיניים, מוכרחה כבר לחזור לספר, בולעת אותו בגמיעות גדולות, מוותרת על כל משימותיי כדי לגמור את הספר ומיד מתחילה אותו שוב כי בטח פספסתי כל מיני פרטים קטנים בפעם הראשונה, ואולי תבינו למה זה ספר מופלא כל כך.
וידוי: אני חושבת שהספר הזה במיוחד עשה לי בלגן (טוב) בנשמה כי אני הרבה פעמים קצת כמו גבע, עסוקה ברגשות של כל מי שסביבי ומזדהה ולוקחת ללב. מצד שני, יש לי תחושה שהרבה קוראותים הם קצת ככה, ולכן הם קוראותים.
עכשיו, נוסיף לגילוי הנאות מקודם את העובדה שקרן לנדסמן היא סופר וומן בעיני. היא רופאה, יש לה פודקאסט על חלל (לא על-חלל, הפודקאסט איז אבאוט דה חלל), שני ילדים וחשבון טוויטר היסטרי, היא מצחיקה והיא כותבת, אז תארו לעצמכם את שמחתי כששמעתי שהיא עובדת על ספר שני שימשיך את עלילות גבע ותמר.
שלב הבונוסים:
1. מחר קרן חותמת על ספריה בדוכן של כנרת ואני אבוא להתפנגרל עליה אפילו שהעותק שלי כבר חתום. אני צופה גמגומים והסמקות.
2. ברחבי המרשתת מסתתר סיפור קצר שקרן כתבה והוא פריקוול ל"לב המעגל".
3. חתולסקי ממש בקטע של "לב המעגל"