המלצה: תרגילים בסגנון

אוהבת את צרפת, מתה על פריז, חולה על פטיסרי, מעולפת על ברברה. בקיצור, ויוה לה פראנס.
אבל עוד משהו לאהוב בגללו את הצרפתים היא תנועת האוליפו, תנועה של אמנים אוונגרדיים שפשוט המציאו לעצמם חוקים ויצרו על פיהם. כך, למשל, קיבלנו ספר שלם של ז'ורז' פרק כפרעליו בלי האות E. או, ועל זה בעצם רציתי לספר היום, את "תרגילים בסגנון" שכתב רמון קנו.
קנו כתב שתי פסקאות שמתארות סיטואציה אורבנית יומיומית, ואז כתב אותן בעוד 99 דרכים. אולי זה נשמע לכן כמו פוטנציאל לשיעמום או ללאות, אבל ואוו, לא. זה נפלא. זה מצחיק, זה מעורר השראה וגורם לנו לחשוב על כתיבה, על קריאה, על אינטרפרטציה ועל וריאציות ועל עוד מילים לועזיות ובקיצור, זה ספר חובה. בעיקר לכותבימות. התמזל מזלנו ורותם עטר תרגמה את הספר באופן מופתי, כשתקראו תבינו כמה.
הוצאת מקום לשירה הוציאה, הנה קישור לרכישה, שלא תפספסו.

תרגילים בסגנון

המלצה: "כימים אחדים" ב iCast

היי יקירותיי, אני לא באמת צריכה להמליץ לכן על מאיר שלו, ובטח כבר קראתן את "כימים אחדים", אבל במקרה הביזארי שלא קראתן, אז קודמכל דעו לכן שזה הספר האהוב עלי שלו,
ושנית, ממליצה מאוווווווווד להאזין לגרסה המוקלטת בiCast שבה נעמי רביע מקריאה לכן אותו, כי לט מי טל יו, האישה הזו עושה עבודה מדהימה (עשתה גם עם "יונה ונער", אגב).
זביונה
בתמונה: זביונה. נראה זוועה, אבל כשמאיר שלו מספר עליו, ררררר.

 

המלצה: כלכלה בגרוש

פשיו, חתיכת שבוע עבר עלי (ועוד לא נגמר, כן?), מרגישה שאני צריכה איזה שבוע חופש או לפחות שלושה ימי חורף, אבל במקום זה אני, כרגיל, בעבודה.
כלכלה בגרוש
זה בדיוק, אבל בדיוק, הזמן להמליץ על הספר המ-עו-לה הזה של בבל. העיתונאית האמריקנית ברברה ארנרייך החליטה לערוך ניסוי ולעבוד במשך שנה בשלל עבודות בשכר מינימום. התוצאה כתובה מדהים, מאירת עיניים, מדכאת ומרתקת בו-זמנית.

 

ביום שלישי: הרצאה שלי באוזן בר

ביום שלישי הקרוב, 3/7/18, אני מרצה באוזן בר (קינג ג'ורג' 48, תל אביב) על המוזיקאים האהובים עלי, שלום גד, אביב גדג' וגבריאל בלחסן, ועל הקשר שלהם לאלוהים ולטקסטים מבית הכנסת.

הרצאה אוזן.png

כאן האיווענט בפייסבוק

כאן קונים כרטיסים (ב-10 ש"ח פחות מבערב ההרצאה)

בואו בהמוניכן!

שאלת השבת

שאלת השבת ברוח המונדיאל! לאיזו נבחרת ספרותית אתן מתחברות במיוחד?
אני ממש בקטע של רוסיה (הייתי אומרת שפלטונוב הוא ה-X שלהם, אבל מי למען השם ה-X של נבחרת רוסיה?!) וארה"ב (כנ"ל, שייבון).

authors playing soccer

בתמונה: אמת עגומה

 

ארנה קזין קוראת לכותבימות לעזוב את הוצאות הספרים

המסאית, הסופרת והעורכת ארנה קזין פרסמה היום מניפסט הקורא לכותבימות לעזוב את הוצאות הספרים ולהתחיל להוציא את ספריהם לאור בכוחות עצמם.ן.
המניפסט מגיע עם הקדמה ארוכה וכתובה היטב, כדרכה של קזין, ובה היא מסבירה מדוע תם עידן ההוצאות לאור, ומדוע אין בהן צורך בתקופה זו, בה בכל מקרה אנשי ונשות השיווק של ההוצאות הם מקבלי ההחלטות.

write gif

השנקל שלי בנושא: אני מבינה את הקריאה החתרנית של ארנה קזין ורואה בה תועלת, אני מעריכה את ההתנגדות לממסד ובעיקר את ההתנגדות לשלטון הרשתות ולאנשי השיווק שדחקו הצידה את העורכות והעורכים. ובכל זאת, חושבת שיש מקום להוצאות עצמאיות. קזין אמנם מזהירה לא להפקיר את העריכה הקפדנית ואת עריכת הלשון, אבל אני תוהה כמה יבחרו לדלג על השלב הזה או לפחות לא להשקיע בו כראוי, כפי שבערך 85% מהכותבימות שמפרסמים את כתביהם עצמאית בוחרים לעשות. סוגיה נוספת שיש להתייחס אליה היא הפצה. לא לכל הכותבימות יש את האמצעים ואת כוחות הנפש להפיץ את ספריהם, ואם כבר הספר הודפס עצמאית, הוא בכל זאת צריך להגיע לעיניים קוראות.
עם פרסומו של המניפסט הגיעו מיד שלל תגובות והוא מעורר פולמוס מרתק בעיני, בעיקר בפייסבוק לעת עתה אבל אתן יודעות איך זה.
כך, למשל, אביבית משמרי פרסמה פוסט משל עצמה הקורא להקמת Bandcamp של ספרים, ובפוסט הפייסבוק של ארנה קזין תוכלו למצוא שפע תגובות מעניינות.
למשל, תגובתה של רעות בן-יעקב שחושבת שהקריאה הזו היא כניעה וויתור על תנאים סוציאליים המגיעים לאנשי ונשות הספר; מירי שחם שקוראת לסופרימות לצאת ולהופיע בפני אנשים, בדומה לשוק המוזיקה בו ההופעות הפכו למקור פרנסה עיקרי; דויד גוטסמן מהוצאת פרדס שמתריע גם על הצדדים העסקיים של להיות מו"ל, מה שקורה למעשה כשמוציאימות ספר לבד; ומעין רוגל שמציעה לשקול כל מקרה לגופו, כי יש ספרים שמתאימה להם הוצאה מרכזית וכאלה שיתאימו להוצאה עצמית.