זה היה, לדעתי, ממש בימים בראשונים שלי במערכת של כתר ספרים ומודן הוצאה לאור, כשגיליתי שתכף מוציאים מחדש את "השמיים שבתוכי" של אתי הילסום, ואמרתי רגע רגע, אתן יודעות שיש עוד מכתבים שלא פורסמו בעברית, ואפילו שהייתי טרייה לחלוטין הקשיבו לי. ועצרנו את מכבשי הדפוס (לא בדיוק ליטרלי אבל כמעט) והעניקו לי בלב רחב את המנדט לבחור את המכתבים שאני חושבת שכדאי לתרגם ולהוסיף למהדורה החדשה. ואלה היו ימים קשים של לחיות עם אתי אהובתי בעולם ההולך וסוגר עליה כשהיא פחות או יותר מנחשת ואני יודעת בדיוק מה יקרה עוד מעט. אירית באומן תרגמה נהדר את המכתבים האלה, והנה הם יוצאים. אירית דיברה עליהם ועל אתי'לה בכלכליסט.

אם לא קראתן עדיין את "השמיים שבתוכי" בבקשה תקראו. זה לא "ספר שואה", זה יומן יפהפה של אישה צעירה שכותבת נפלא ומחפשת את דרכה בעולם וחיה את החיים שלה באמסטרדם השוקקת של לפני הזוועות, חושבת על יצירה ועל כתיבה ועל חיי רוח כמו גם חומר, מתייסרת בכאבים יומיומיים ונשגבים גם-יחד. אתן כל כך תאהבו אותה.

ואם כבר קראתן ואתן אוהבות את אתי אהבת נפש כמוני, דעו שבמהדורה החדשה יש 16 מכתבים חדשים מהתקופה שאחרי כתיבת היומן. הם נותנים לנו הצצה על האופן שבו אתי כותבת גם כשהיא לא כותבת לעצמה (וגם אז היא כותבת נפלא, מפוכחת יותר ויותר ולפעמים צינית ותמיד אוהבת אדם), וגם מאפשרים לנו ללוות אותה עוד קצת לפני שתעלה על הרכבת ותזרוק מכתב אחרון.