המלצה: שני ירחים

המלצה חמה-רותחת למי שטרם קראה:
סאל, הלא היא סלמנקה, נערה בת 13 שתתאהבו בה בתוך גג ארבעה עמודים, מגיעה לעיירה חדשה עם אבא שלה. הם עזבו את החווה שלהם בבייבנקס אחרי שאמא שלה עזבה וסאל שונאת את העיירה החדשה ומתגעגעת לחווה ומתגעגעת לאמא שלה.
אנחנו מתחילים את המסע עם סאל כשהיא מתחילה בעצמה מסע, רואודטריפ עם הסבא והסבתא המקסימים בתבל בדרך לאמא שלה. בזמן הנסיעה היא מספרת להם סיפור שקרה לחברתה הפרנואידית פיבי ועל הדרך (הה!) אנחנו שומעים הרבה גם עליה ועל מה שהביא אותה עד הלום, ומלווים אותה עד לסוף המסע, שיביא איתו, אממממ, דברים שאני לא רוצה לומר כרגע.
יש פה סיפור בתוך סיפור ובתוכו עוד סיפורים קטנים, ואני לא חושבת שיש דף אחד שלא אהבתי בספר הזה. זה עוד ספר ששמעתי עליו המון לפני שהגעתי לקרוא אותו אז ניגשתי בזהירות. כשסיימתי אותו, אחרי שבכיתי מלא, התחלתי לקרוא אותו שוב מההתחלה כדי להיות בטוחה שבאמת קראתי עכשיו ספר כל כך טוב גם בקריאה שנייה, כשאני כבר יודעת מה קורה עם כל ה, אמממ, דברים. אז כן, בקריאה השנייה הוא היה אפילו יותר טוב, גודמניט.
עכשיו לכו לקרוא בבקשה.
שני ירחים/שרון קריץ׳, מאנגלית: רנה ורבין. פרוזה, ידיעות ספרים 2001