ביקורת: הטנק

אסף ענברי כתב את "הביתה", וזה שם אותו בנקודת מוצא גבוהה מאוד. לא קראתן את "הביתה"? קישטה! לכו מפה, קראו אותו ואז נדבר. "הביתה" היה נפלא. מופת של כתיבה אנושית שבמקרה מבוססת על אירועים שקרו באמת.
גם כאן ענברי מתבסס על אירועים שקרו באמת. כמה דמויות שמאמינות בלב שלם, כל אחת וסיבותיה עמה, שהן אלה שעצרו את הטנק הסורי שהגיע עד דגניה ולפיכך הביאו לתבוסתם של הסורים במלחמת העצמאות.
גם כאן ענברי כותב ברגישות גדולה, ויש לא מעט רגעים יפים ונוגעים ללב. אבל, ובכן, אם הדמויות שעמדו במרכז ב"הביתה" היו קבוצה של נשים ואנשים חדורי שליחות, הרי שב"הטנק" במרכז עומדים חבורה של גברים מבוגרים, וזה, מסתבר, פחות מעניין אותי.

הטנק אסף ענברי.jpg
אני דווקא קוראת מנוסה בספרים על מלחמות ישראל, בפרט מלחמת יום כיפור מרתקת בעיני, וכן, אם אתם בעניין של סיפורי צבא ומורשת קרב, לכו על זה וכנראה לא תצטערו (ובאותה הזדמנות קראו בבקשה את "תיאום כוונות" המופתי של הרב חיים סבתו), יצויין גם שחיסלתי את הספר ביום אחד, אבל כן יצאתי מתוסכלת, מרירה ועצבנית, כי הדמויות הנשיות ב"הטנק" משמשות רקע במקרה הטוב לגברים הסופר-גבריים שלצידן, ואני, איך לומר, מבואסת.
בקיצור, אחזור לקרוא את הכרך האחרון של הרומנים הנפוליטניים, מרגישה קרובה בהרבה לאלנה פרנטה שכותבת מרחק אלפי קילומטרים ממני מאשר לאסף ענברי, ואקווה שהרומן הבא שלו יהיה קצת פחות טוסטסטורוני.

 

הטנק / אסף ענברי, ידיעות ספרים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s