בקיץ שבין כיתה ז' לח' עברנו דירה. בדירה החדשה נשארה שקית של ספרים שאיש לא רצה וביניהם מצאתי אוצרות כמו "חבורה שכזאת" של פוצ'ו וכמה ספרים של קישון, אבל למה אני מספרת לכם על כל זה? כי בתוך "הכול תלוי" של קישון נכתבה הקדשה שמיד גרמה לי:
א. פליאה גדולה על איך לכל הרוחות משאירים כך מאחור ספר עם הקדשה
ב. עצב גדול על מי שכתב את ההקדשה ועל מי שקיבלה את הספר שלא היו במצב למחות, או שכבר לא היה אכפת להם, ואני לא בטוחה מה יותר עצוב.
ועד היום אני אוהבת הקדשות ואוהבת שמקדישים לי וחשה עצב גדול כשאני מוצאת ספרים עם הקדשות שננטשו מאחור.
בתמונה, ההקדשה ההיא, בתוך הספר שעד היום נמצא אצלי בספריה.