הגליונות של הכיוון מזרח כמעט תמיד מעניינים, אבל גיליון 29 קרוב ללבי יותר מכולם – הכרה ספרותית ביוצאי אנוסי משהד שאני אחת מצאציאהם היא לא דבר מובן מאליו. זה גיליון מרתק, מחכים, יפה ומרגש, משאללה. גם הצאצאית הפרטית שלי הבינה ושלפה מהמדף (בלי הכוונה מצד אמא, בי נשבעתי!)